כתבו עלי בעתון

לפני 40 שנה הגיע דיוויד אלין, אלינגהם במקור, מאנגליה לרמת הגולן ונשאר שם כדי לגדל דבורים. המכוורות שלו, שמהן הוא רודה דבש פרחי בר הזוכה לקונסנזוס מפה לפה של שוחרי הטעם הטוב, פרושות מדרום הרמה ועד למרכזה. בקיץ מופק מצוף הפרחים - בעיקר דרדרים ומיני קוצים אחרים - דבש בהיר ובעל ארומה פרחונית נעימה. בחורף מופק דבש בצבע ענבר כהה בעל ארומה כבדה ומשכרת, אבל רק הדרוזים, שיודעים פרק או שניים בהלכות דבש טוב ומגיעים כדי לקנות את הדבש של דיוויד, יודעים לזהות בטעמו את עקבותיהם של פרחי הזעתר, התימין ועשבי הבר.

ויש גם דבש עם פרופוליס, שרף עצים המשמש את הדבורים לחיטוי, מפתיע לטובה בטעמו העדין; גרגרי פולן, אבקני פרחים צבעוניים; מוצרי קוסמטיקה טבעית המבוססים על סגולות הדבש; ויערות דבש מתוקות. את המקשה הזאת, נהר של חמדה כלוא בדונג דבורים, נוהגים הדרוזים לחמם עם חלב ולשתות כמשקה חורפי לוהט. אנחנו מעדיפים לצבוט את המרמלדה הזאת של הטבע, להניח למתיקות לטפטף על אצבעות להוטות, ולזלול בכל פה. ממתק של האדם הקדמון שעדיין מתחרה בכבוד בכל ממתק תעשייתי.

את הדבש של דיוויד, אחד מיצרני הבוטיק היחידים המשווקים דבש תחת שמם, אפשר למצוא במעדניות ובחנויות היקבים הצפוניות, אבל מי שמגיע אל המפעל הביתי הצנוע זוכה לשמוע הסברים על עולם הדבוראים והדבורים ולחזות באוסף קטן של מיני דבש מהעולם: דבש יפני אצור בצנצנת דמוית בקבוק בושם יוקרתי; דבש קירגיסטני, סיציליאני וקוריאני; דבש פרחי ערמונים צרפתי ודבש שהובא מיוון, אומה גאה במיוחד בטיב הדבש המופק על אדמתה.

הרבה אנשים טובים בחרו לממש את אהבתם לרמת הגולן ביגיע כפיהם. אחד מהם הוא דוד אלין, 56, תושב מושב גבעת יואב שבגולן. לדבריו, צריך לגייס את כל השיגעון הציוני, כדי לחיות במקום הזה ולהישאר שפוי. סיפורו האישי הוא, קודם כל, סיפורו של המקום, שבו בוחר אדם לחיות את חייו.

אלין נולד בפורטסמות' שבאנגליה לאב ממוצא בריטי ולאם יהודיה. את אביו פגשה אימו, יעל ויצמן (אחותו של מי שהיה נשיא המדינה, עזר ויצמן) בשנת 1942, כשהייתה בחופשה מלימודיה בפקולטה לכימיה באוניברסיטה העברית. סיפור האהבה בין השניים הסתיים, למגינת לב המשפחה, בנישואין ובנסיעתה של יעל לאנגליה.

במשך שנים ניתקה המשפחה כל מגע עם יעל. נקודת המפנה הייתה עם הולדתו של דוד (דיוויד), ששמה קץ לסכסוך. דוד, שביקר בארץ מספר פעמים בילדותו, הוזמן בשנת 1965 להתארח בבית דודיו, עזר וראומה. במשך כחודש הוא שאף אל קרבו את המקום החדש, למד להכיר את הארץ, והחליט לוותר על לימודי הרפואה, שתיכנן קודם לכן, ולהתגייס לצה"ל.

דוד הוכשר כקצין שריון ולחם במלחמת ששת הימים בסיני עם האוגדה של אריק שרון. בסוף שנת 1967 הוא הוצב ברמת הגולן כמפקד מחלקת שריון, שם עשה את מרבית שירותו. לדוד היה ברור, שכאן ורק כאן יבנה את ביתו.

ואכן, לפני כ-22 שנה הוא הקים את ביתו במושב גבעת יואב שברמת הגולן. כאן נולדו ארבעת ילדיו, כאשר במקביל לניסיונות להקים את המכוורת ולבסס את מעמדו כמגדל דבורים ויצרן דבש, הוא עסק בטיפוח משק חקלאי סטנדרטי יותר (בננות, עופות וכו'). רק בתחילת שנות ה-80' הפך אלין את גידול הדבורים לעיסוק בלעדי.

במכוורת המשפחתית מסייעים בני המשפחה בעיקר באריזה, ודוד עושה כמעט הכל לבד. המכוורת מייצרת 20-10 טון דבש בשנה, ממנו מיוצרים ארבעה מוצרים: דבש טהור טבעי, יערת (חלת) דבש, פרופוליס ופולן (אבקת פרחים). את השיווק עושה דוד בכוחות עצמו, בהתאם לביקוש.

טעמי הדבש של משק אלין משקפים את הצמחייה המגוונת של רמת הגולן, ואינם מציפים את החיך במתקפת המתיקות המעיקה, המוכרת בסוגי דבש רבים, ואשר מוקנית להם על-ידי ההעשרה המאסיבית בסוכר. צבעו ענברי, מראהו צלול ולו טעם פרחוני מהנה.

אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=578141 

אהבה מעקיצה ראשונה

מתוך מומלץ מפה: 

http://www.mapa.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%94/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/39013 

כשדיוויד אלין מספר על גדודי הדבורים האפריקאיות שחיסלו את כל אוכלוסיית הדבורים של דרום אמריקה ומוטטו את תעשיית הדבש שם, אפשר לרגע לחשוב שמדברים עם היסטוריון של דבורים. בהמשך, כששומעים גם על איתור מצוקות בקהילת הדבורים בכוורת, מבינים שמדובר במחנך, רועה ורופא דבורים, וחוץ מזה הוא גם עושה דבש. היכרותו עם הדבורים החלה לפני 30 שנה, כשהגיע לרמת הגולן, ומאז, לומד מספרים ומטעויות, התבסס כמגדל דבורים ורודה דבש.

הדבש המצוין של משק אלין מתבסס בעיקר על צוף פרחי הבר של הגולן. הדבורים של אלין אוספות צוף מתלתנים, חרציות, דרדרים, פרחי חרדל, זעתר, קורנית וגזר בר, שפורחים באביב ברחבי הגולן, ואת הדבש רודים במשק המשפחתי הקטן בגבעת יואב. מלבד דבש מפיקים שם גם חלות דבש ופרופוליס, הידוע בסגולותיו המרפאות. לדבורים משמש הפרופוליס כמלט שסותם את החורים בכוורת, וכאמצעי לחניקת מזיקים. החומר האנטיביוטי בפרופוליס, המוכר לנו מהטבליות לטיפול בדלקות אף אוזן גרון, הוא שמונע את הזיהומים שעלולים לקרות בכוורת כתוצאה מחדירה של אותם גופים זרים.

את הדבש הנפלא אפשר לקנות במרכז המבקרים של יקבי רמת הגולן, או במשק אלין, בתיאום מראש. 

Boutique Apiary                                                                        

From: Haaretz Magazine Nov. 13, 2009                                                           

Thirty years ago, David Alin (originally Allingham, a name that goes well with his trim British mustache) arrived on the Golan, and he stayed there to keep bees. He gathers the wildflower honey that is the        consensual choice of connoisseurs from hives, scattered all over the southern and central Golan Heights. In the summer, the honey that comes from the nectar of thistles and other weeds is light, with a pleasant          flowery scent. In summer, the honey has a dark, amber color and a heavy, intoxicating aroma. The Druse, who know a thing or three about good honey and who come to buy David's product, say they can taste the traces of wild thyme and other herbs in it.                                                                                                      

There's also honey with propolis, the resinous mixture that bees collect from tree sap to seal their hives, and which some say has medicinal properties; it has a surprisingly delicate taste. Other items on sale include      pollen grains, colorful flower stamens, natural cosmetic products, and sweet honeycombs. The latter, rivers of delight locked into beeswax, are enjoyed by the Druse as a hot winter drink after being cooked in milk. We prefer to squeeze this natural marmalade, letting the sticky sweetness drip onto our eager fingers, and suck it up with gusto; it still rivals any man-made sweetmeat.                                                                                   

David is one of the few boutique apiarists marketing honey under his own name. his products can be found in delis and winery outlets across the north, but if you go to his modest home factory you'll get explanations on this world of the beekeeper and the bee, as well a chance to see a small collection of honey from all over the world. There are samples from Japan, bottled in what looks like expensive perfume flask; from                Kyrgyzstan, Sicily, Korea, chestnut flower honey from France, and some from Greece, a nation that is            particularly proud of the product of its bees.